יום שני, 22 בספטמבר 2014

תיירת בארצי שלי \ שאשא דותן

פתיחה : 17.10.2014 נעילה : 02.11.2014
תיירת בארצי שלי

שאשא דותן הופכת את חלל שישי ראשון למרחב עבודה בתנועה. במשך כל זמן התערוכה, שוהה דותן במוזיאון , יוצרת  ומזמינה את המבקרים בחלל המתהווה,  לדיון \ תגובה. 
עוגן התערוכה הוא חלקי מסע  המגולמים  כיצירת וידאו  בחמישה מופעים  אשר חולקים סאונד טרק אחד. הסרטים המתעדים מסע בחיבור לפרפורמנס,  מצולמים בגבעת התקשורת בתקופת מבצע צוק איתן, בכותל בירושלים, על קברה של רחל בכנרת , בסדום בים המלח,  וברכב המשפחתי המוביל לשום מקום.  "הזמנתי את ההורים לצאת אתי למסע כיבוש ברחבי ארץ ישראל שאליה אף פעם לא יצאנו ביחד,  תוך נסיון לפענח את זהותי הפרטית מול התא המשפחתי והמדיני, במקומות מסמלי ציונות ויהדות.  הכניסה שלי למוזיאון טעונה במסע שהיה ובשאלות שמפעילות אותי כיוצרת". 
עבודתה של שאשא מחברת בין החיים לאמנות , בין אקטואליה ליצירה אינטואטיבית ובין מסרים "שחורים"  לציור פרימיטיבי.  הפנים החתומות המופיעות בעבודתה ללא סוף, מזכירות מסכות טקסיות וגם מתייחסות לאלימות ולרעולי הפנים . בכל יום מתווספים חומרים חדשים לחלל המגיבים  למציאות שבחוץ , למחשבות שבראש ולאורחים שמגיעים. באחד מביקורי במוזיאון שוחחתי עם שאשא על  נוכחותן החדשה בחלל של  ערימות חול אשר בקצותיהן מתנוסס דימוי.  חשבתי עליהן כעל האחזויות מוקטנות המצהירות  על כיבוש.  שאשא אמרה שהן נראות לה כקברים  או כתלוליות עפר בעקבות חפירות והזכירה את סבתה הארכיאולוגית. ואני חשבתי על המנהרות שנחפרו בעזה. שתינו הסכמנו שנוכחות "האדמה" על רצפת הבטון קשורה כמובן לשיח שלה על המקום כדימוי מטאפורי ופיזי , וכי נוכחות החול\אדמה כחומר אורגני המשמש גם לבנייה  , מצטרף לחומריותן של אבני הכותל, ולאבן המצבה של המשוררת רחל, אותה שוטפים האמנית והוריה בטקס ממלכתי\פרטי. 
הדיאלוג המתמיד של שאשא עם המבקרים בתערוכה,  על נושאים המצויים בלב החברה הישראלית,  יהווה גם שיח על תפקידה של האמנות בתוך המציאות הישראלית,  ועל הפער שבין יצירת תרבות,  לחיים במדינת מלחמה.  " זכותם של המבקרים להתווכח איתי, לערער עלי ולהיות שותפים פעילים בהתהוות החלל. כל זה הוא חלק מהמסע . אני רוצה לשמוע קולות חדשים שיהדהדו בתוך היצירה שלי". 
  
איילת השחר כהן, אוקטובר 2014
-----------------------------------------------------------------------------------------------------










שאשא דותן  נולדה בתל אביב בשנת  1987\  בוגרת המחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר (2013)  \  חברה בקבוצת אנטי מחיקון.  בין השנים 2013-2014, הציגה בתערוכות קבוצתיות : ״מתים מבפנים", גלריה בנימין, תל אביב \ ״וידוים״, משכנות האמנים הרצליה, "יש לי חוש לטילים", גלריה טובה אוסמן, תל אביב ,\ "חוק האמנות" , גלריה גבירול \ "אנטי מחיקון" , גלריה הקיר בתל אביב  \  קיבלה מענק לפרויקט "תיירת בארצי שלי", מהקרן לעידוד וידאו ארט וקולנוע ניסיוני של המרכז לאמנות עכשווית  תל אביב.

יום ראשון, 24 באוגוסט 2014

יניב יור \ חיים אזוטריים

פתיחה : 05.09.2014 נעילה : 29.09.2014

במהלך שנים של תיעוד והתבוננות בחרקים ופרוקי רגליים , מעמיק יניב יור אל תוך עולמם הזר והמיקרוסקופי, ומגלה מגוון שלם של אופני התנהגות, בהם הוא מוצא קיום מלא חיוניות, אשר מזכיר את הקיום האנושי. 
בתערוכה "חיים אזוטריים", בוחר האמן לבודד מתוך קבוצות החרקים בהם הוא מתבונן, דווקא את אלו שנפגעו ונאבקים לשרוד. עבודות הוידאו המוקרנות על גבי קירות החלל במוזיאון, מייצרות הומאג'ים עצומי מימדים ותשקיפים אנושיים, לרגעים קטנים בחייהם של היצורים הפגועים הממשיכים לנסות ולתפקד על פי חוקי הטבע. 

בכמה מן העבודות בתערוכה, יוצר יניב יור פעולות קונספטואליות בחיבור לחומרים אורגניים שאסף, וממשיך את מחקרו הפרטי מול נוכחותו של הטבע המתגלה בבית, במרפסת, ברחוב ובשדה הקרוב.
צילומים מהפתיחה :






צילום: יניב יור / דניאל פרסאי


יום שישי, 8 באוגוסט 2014

גיא קניגשטיין / העובר כאן ישכח

הודעה :
ביום חמישי הקרוב, 28 באוגוסט 2014, בשעה 17:00 יתקיים במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן אירוע נעילת חלל הזיכרון והשיכחה*. 
באירוע ישתתפו האמנית טליה הופמן, פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והסופר אליאס ח'ורי. 

בהנחייתו של גיא קניגשטיין מטעם העמותה להנצחה גמישה, השיח ינוע בין התיאוריה לפרקטיקה, בין השיכחה להנצחה, בין הבידיון לזיכרון.


* בחלל הזיכרון והשיכחה ניתן לבקר עד יום שבת, 30 באוגוסט 2014.  


פתיחה : 01.08.2014 נעילה : 01.09.2014


תמונות מחלל התערוכה :