יום שלישי, 14 בדצמבר 2010
יום ראשון, 28 בנובמבר 2010
יונתן הירשפלד – "הוא שרצה להיות אל והיה לחיה"
פתיחה: 03.12.10 נעילה: 03.01.11
במסגרת סדרת התערוכות "שישי ראשון", במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן,
מציג יונתן הירשפלד את תערוכתו: "הוא שרצה להיות אל והיה לחיה".
בתערוכה מוצגת עבודה אחת: ציור של חמישה מטרים ועשרה ס"מ, על מטר ושבעים ס"מ.
הציור הטריפטיכוני בנוי כערימה, או כמפולת ושרידים, עדות לקריסת בנק הדימויים שהעמידה אירופה: אלים ומלאכים, סוסים וזאבים, בחגיגה של נופת וטינופת.
יונתן הירשפלד מתייחס אל הציור כאל במה, ומעלה מחזה שאפתני, בארוקי, הירואי וכוחני, שמרכזו קשור באופן מהודק לידע רב בתולדות האמנות, וקצוותיו משתפשפים באבק הדרכים של החיים.
יום חמישי, 25 בנובמבר 2010
שישי ראשון 2009: תערוכה קבוצתית
יום ראשון, 7 בנובמבר 2010
עינת אמיר- טריאס
פתיחה: 05.11.2010
נעילה: 29.11.10
סרטון שצולם בסטודיו של עינת בזמן העבודה לקראת התערוכה:
בתערוכתה, "טריאס", מציגה עינת אמיר רישום בצבע על גבי בדים גדולים, עבודת וידאו המתייחסת למימד הזמן ולכוח המשיכה, ורישום שולחני המואר באמצעות סורק. עבודותיה פורשות בפני הצופה נרטיב של עולם פרהיסטורי\בוטני, בו צורות וצבע מתלכדות לכדי מבנים רישומיים תנועתיים.
התנודות בתוך הציורים, על גבי השולחן ובתוך המסך , מדווחות על התפתחות מולקולרית בתוך טריטוריה מתפתחת: הכתם והצורה פועמים ומושכים לכל כיוון עד לבריאתו של דימוי קונקרטי, החריטה- הסריקה, הסיבוב והנזילה, הן פעולות רוחשות, המדמות כור היתוך ומוליכות להתהוותה של תרכובת חדשה.
העולם שעינת מתארת עובר מטמורפוזה בתוך עצמו לקראת גילוי . האור הופך לחומר, החומר הופך לצבע, הנוף דואה בין שמיים לארץ.
שם התערוכה- טריאס, המציין את העידן בו נוצרו היבשות על פני כדור הארץ ואת ראשיתו של עולם החי והצומח, הוא רפרנט ברור לעולם ההיסטורי הקדום . ובתוך כל זה, ממוקם הזר העגול, כאייקון תרבותי, כסמן פולחני, כאוביקט מיתי המסמל שריד או התחדשות.
איילת השחר כהן, נובמבר 2010
התערוכה נתמכה ע"י מעמותה- המרכז לאמנות ומדיה ע"ש דניאלה פסל
תודות: דניאל קיצ'לס, לאה מאואוס, דייגו רוטמן, עמיר מרקוביץ, לאל קליין, הילי עובדיה, גיא יצחקי
יום חמישי, 30 בספטמבר 2010
שי זילברמן - הישנים
פתיחה: יום שישי 1.10.2010
נעילה: 1.11.2010
"הישֵנים" – שי זילברמן
שי זילברמן, צייר ואמן פלסטי, מציג בתערוכתו דיוקנאות של גברים, לצד ספרונים מצוירים. הספרים הפתוחים כוללים רישומי אקוורל מהירים, המתארים הגיגים ומראות חולפים. לעומתם, דיוקנאות הגברים, המצוירים באקוליין (דיו), קשורים בתהליך עבודה מרובד. הם מפענחים במשיכות מכחול חדות וגיאומטריות ובפלטה של כתמי צבע צילומי מודל שצילם האמן בסטודיו שלו.
מבטם הנחבא והנעלם של הגברים עצומי העיניים מעלה על הדעת מגוון הקשרים הנוגעים לשינה, לחלימה, למצב אירוטי ולתודעה מדיטטיבית. הדיוקנאות נטולי הגוף נטועים על גבי הנייר בין שמיים לארץ, מרוּקנים ממשמעות פיזית, ונראים גם כקליפה חיצונית או כמסכה.
בהקשר זה ניתן להזכיר את בבואתו של ישו שהוטבעה על גבי מטפחתה של ורוניקה. הפעולה האמפתית הובילה בדרך נס לשימור דיוקנו והפכה לפריט זיכרון לאדם נערץ.
גם ציורי הדיו של שי כולאים את הבעתו של המצויר בתוך מצב אינטימי. השפה הציורית ממוססת את הדיוקן וגורמת לו להיראות חמקמק ונוזלי. קווי הנזילות, הנראים כמו תיבת תווים אנכית, מתווים את המקצבים הפרטיים של כל דמות. דיוקנאות הגברים הישֵנים והמצוירים מתלכדים לכדי קבוצה מסקרנת: כל אחד מהם הוא שומר סף או בעל סוד לעניין משותף.
ביקור בסטודיו של שי זילברמן בתהליך העבודה לתערוכה:
דימויים מהתערוכה:
יום רביעי, 25 באוגוסט 2010
דאפי ספונר - גחליליות
2010 3.9 - 26.9.2010
בתערוכתה - "גחליליות", מציגה דאפי ספונר הצבה, המורכבת מוידאו, צילומים וסאונד, שהצופן הגנטי שלהם נפגע. החלל בנוי כמערכת כמו אורגאנית, פועמת ומהבהבת ומדמה טבע במצוקה.
דימוי הוידאו בתערוכה נראה כהשתקפות של תמונת זכרון אפוקליפטית - זרועה בבאגים, ומקיים דיאלוג אסימטרי של מקצבי אור, עם אובייקטים התלויים על גבי הקירות.
מקורה של כל תמונת נוף בתערוכה, הוא בתצלום ישיר המשובש באמצעים רב שכבתיים. המראה המקולקל - תוצר של סדרת הפרעות ופעולות "חבלניות" הנעשות על גבי החומר הצילומי, חושף תכנים ורמזים לחוץ מומת, אך גם איתותים קטנים ומופנמים של רוח חיים.
יום ראשון, 1 באוגוסט 2010
אמיר יציב – "אנטיפודים"
פתיחה: 06.08.10 נעילה: 31.08.10
ליווי ואוצרות- איילת השחר כהן
אמיר יציב, אמן רב תחומי, ממשיך את עיסוקו בדימויים מייצגי מציאות, ומציג בתערוכתו המוזיאלית הראשונה במסגרת "שישי ראשון", סרט דוקומנטארי, המתחקה אחר משחקי סימולציה של לחימה במזרח אירופה.
יציב מתלווה לשתי קבוצות של שחקנים מפולין, רוסיה, שבדיה וצכ'יה, אשר פועלות בשני מתחמים מנותקים: אחת הקבוצות משחקת את צבא צה"ל והשנייה משחקת את צבא וורמאכט (שמו הרשמי של צבא גרמניה הנאצית).
השחקנים החובבים קונים ציוד מאספנים, ומשחזרים בסופי שבוע, קרבות, באותם יערות בהם התרחשו הקרבות ההיסטוריים במלחמת העולם השנייה.
למרות אופיו התיעודי של הסרט, מחליט יציב, להפגיש בין "שני הצבאות", וחוצה בעצמו את הגבול בין הדוקומנטארי לסימולטיבי. סימולציית המפגש בין שני הצבאות, מתגלה כבחירה אמנותית, באמצעותה מפנטז האמן מציאות אחרת , ממוסס את מרווחי הזמן ומציע הזדמנות לתיקון.
אמיר יציב מנכס חלקים מתוך הדמיה של מציאות רחוקה אל תוך מציאות עכשווית, הדנה כבר עשרות שנים בהשפעותיה של מלחמת העולם השנייה על התרבות המקומית.
למרות הקונטקסט הישיר אל האירוע ההיסטורי המכונן, הסרט- אנטיפודים, מתייחס לצה"ל, בדרך כזו או אחרת, גם כאל ארגון המשקף את פני החברה הישראלית.
"אנטיפודים", סרט דוקומנטארי, 30:00 דק', 2010
צילום ועריכה- אמיר יציב, פסקול - מאיר דלאל.
סרט זה הופק בסיוע הקרן לעידוד וידאו-ארט וקולנוע נסיוני של המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב ובתמיכת המועצה הישראלית לקולנוע.
קטעים מהסרט ושיחה עם אמיר יציב בפתיחת התערוכה:
יום שבת, 3 ביולי 2010
יום שלישי, 8 ביוני 2010
יום חמישי, 20 במאי 2010
יום רביעי, 19 במאי 2010
יעל קפלן : שלוש פעמים בסדר
יעל קפלן, סרטון מהקמת התערוכה, אפריל 2010:
גיא ברילר: כל מה שהיה (כמעט) וכל מה שיהיה (אולי) ומה שיהיה
גיא ברילר, סרטון מההכנות לתערוכה, מרץ 2010:
דוד אייזקס : למראית עין
דיויד איזקס, סרטון מהקמת התערוכה, פברואר 2010:
יום שלישי, 18 במאי 2010
דוד בהר - פרחיה : פעולת רישום (במרחב הציבורי) מס. 2
סרטון המתעד את פעולת הרישום במרחב הציבורי שביצע דוד בהר מחוץ למוזיאון והציג את תוצאותיה בסדרה שישי הראשון באוגוסט 2009