יום שלישי, 19 באפריל 2016

שחר אפק \ Parallel

פתיחה : 06.05.2016 נעילה : 30.05.2016
שחר אפק, אמן צעיר שסיים את לימודיו בשנה שעברה, עוסק במבנים ארכיטקטוניים ביתיים וציבוריים, בחיבור למרחבי הפנים הנפשי והחוץ החברתי- תרבותי . בעבודותיו נבנים  עולמות מקבילים ומתעתעים בהם זולג הקונקרטי אל המדומיין  ומתארגן מחדש תוך שימוש בצילום, בהדמיה וירטואלית ובהתאמה לחלל.
בתערוכתו הנוכחית, הוא יוצר חלל צר בתוך הגלריה של שישי ראשון ובו פתחי יציאה\כניסה אל חלקי החלל המקורי.  החלל המסדרוני שבנה, תוחם בהיפוך את החלל המוזיאלי, משנה לו כיוון, מבטל את נוכחותו המוכרת ואת נקודת המרכז שלו ובוחן מחדש את גודלו ומעמדו.  
בתוך המסדרון הבנוי מוקרן מסדרון וירטואלי שבקצהו צילום רצף של נוף המתחלף במהירות עד שלא ניתן לאחוז בו במבט. הקרנת מקטעי הנוף (אשר צולמו בגרמניה מתוך רכבת בדרך מהמבורג לליפציג),  פותחת חלון לעולם שנמצא מחוץ למסדרון, או בתוך תודעתו של הצופה, אשר הופך לנוסע אל מקום – לא מקום, בו הזמן והמרחב קשורים יחד.
"כשהתבוננתי בחומרי הגלם שצילמתי ברכבת בגרמניה, הם הזכירו לי מראות שלא חוויתי    במציאות, אלא נצרבו בי לאחר קריאה, שמיעת סיפורים וצפייה בסרטים."
המסדרון-אזור מעבר מוארך ותחנת המתנה, מסמל את הגשר בין עולמות ובין דעות, מסמן בין פנים לחוץ ואת המבוא אל הלא נודע. בעבודתו של אפק, הופך המסדרון למבנה אשר מנתק בין תודעתו החופשית של הצופה לבין גופו הדחוס בין שני קירות. נקודות מבט הופכיות אלה מייצרות שיבוש אופטי ותחושה של אינסופיות, מאידך- ביכולתו של הצופה לחשוף את  המבנה הארעי של המסדרון ולעבור אל צדו השני , אל "מאחורי הקלעים", לגלות את הקונסטרוקציה "האוחזת במסדרון", הסדורה כספרייה ריקה ובה דימוי של ספר פתוח אחד. 
"מרחב המחייה האדריכלי המקיף אותי גורם לי לתהות על קיומו ומהותו. בתקופה בה המרחב אינו רק מוחשי, מעניין לבחון את החוויה הווירטואלית ואת התנהלות האדם בתוכה.  במיצב "פרלל",  החלטתי לבנות מסדרון היוצא מתוך הכניסה לחלל התצוגה, ומוביל לריק". 

ליווי ואוצרות: איילת השחר כהן





שחר אפק, צלם, שף ואמן, נולד בשנת 1987 בקריית טבעון. 
בוגר המחלקה לצילום בבית הספר מנשר לאמנות תל אביב (2015). 
הציג בפסטיבל "מנורת לילה", שכונת נווה שאנן, תל אביב ובגלריית התחנה המרכזית בתל אביב (2015). השתתף ביריד "צבע טרי 8" , בפרויקט של גלריית תירוש (2016).