יום שלישי, 19 באפריל 2016

שחר אפק \ Parallel

פתיחה : 06.05.2016 נעילה : 30.05.2016
שחר אפק, אמן צעיר שסיים את לימודיו בשנה שעברה, עוסק במבנים ארכיטקטוניים ביתיים וציבוריים, בחיבור למרחבי הפנים הנפשי והחוץ החברתי- תרבותי . בעבודותיו נבנים  עולמות מקבילים ומתעתעים בהם זולג הקונקרטי אל המדומיין  ומתארגן מחדש תוך שימוש בצילום, בהדמיה וירטואלית ובהתאמה לחלל.
בתערוכתו הנוכחית, הוא יוצר חלל צר בתוך הגלריה של שישי ראשון ובו פתחי יציאה\כניסה אל חלקי החלל המקורי.  החלל המסדרוני שבנה, תוחם בהיפוך את החלל המוזיאלי, משנה לו כיוון, מבטל את נוכחותו המוכרת ואת נקודת המרכז שלו ובוחן מחדש את גודלו ומעמדו.  
בתוך המסדרון הבנוי מוקרן מסדרון וירטואלי שבקצהו צילום רצף של נוף המתחלף במהירות עד שלא ניתן לאחוז בו במבט. הקרנת מקטעי הנוף (אשר צולמו בגרמניה מתוך רכבת בדרך מהמבורג לליפציג),  פותחת חלון לעולם שנמצא מחוץ למסדרון, או בתוך תודעתו של הצופה, אשר הופך לנוסע אל מקום – לא מקום, בו הזמן והמרחב קשורים יחד.
"כשהתבוננתי בחומרי הגלם שצילמתי ברכבת בגרמניה, הם הזכירו לי מראות שלא חוויתי    במציאות, אלא נצרבו בי לאחר קריאה, שמיעת סיפורים וצפייה בסרטים."
המסדרון-אזור מעבר מוארך ותחנת המתנה, מסמל את הגשר בין עולמות ובין דעות, מסמן בין פנים לחוץ ואת המבוא אל הלא נודע. בעבודתו של אפק, הופך המסדרון למבנה אשר מנתק בין תודעתו החופשית של הצופה לבין גופו הדחוס בין שני קירות. נקודות מבט הופכיות אלה מייצרות שיבוש אופטי ותחושה של אינסופיות, מאידך- ביכולתו של הצופה לחשוף את  המבנה הארעי של המסדרון ולעבור אל צדו השני , אל "מאחורי הקלעים", לגלות את הקונסטרוקציה "האוחזת במסדרון", הסדורה כספרייה ריקה ובה דימוי של ספר פתוח אחד. 
"מרחב המחייה האדריכלי המקיף אותי גורם לי לתהות על קיומו ומהותו. בתקופה בה המרחב אינו רק מוחשי, מעניין לבחון את החוויה הווירטואלית ואת התנהלות האדם בתוכה.  במיצב "פרלל",  החלטתי לבנות מסדרון היוצא מתוך הכניסה לחלל התצוגה, ומוביל לריק". 

ליווי ואוצרות: איילת השחר כהן





שחר אפק, צלם, שף ואמן, נולד בשנת 1987 בקריית טבעון. 
בוגר המחלקה לצילום בבית הספר מנשר לאמנות תל אביב (2015). 
הציג בפסטיבל "מנורת לילה", שכונת נווה שאנן, תל אביב ובגלריית התחנה המרכזית בתל אביב (2015). השתתף ביריד "צבע טרי 8" , בפרויקט של גלריית תירוש (2016).

יום חמישי, 24 במרץ 2016

צביונת \ יעל אורן-סופר


יעל אורן-סופר מציגה בחלל שישי ראשון ציורים גזורים ומודבקים  ומיצבי קרמיקה המתארים דמויות אנושיות ובעלי חיים המפעילים יחד מערכת דינאמית.  
עולם הדימויים שהאמנית יוצרת מתחיל במוכר ובנראה לעין - בתא המשפחתי המצומצם. נוכחות הדימויים בחלל  מדמה ציור מערות קדום הבנוי מפרגמנטים אשר נאספים  לסיפור חזותי שלא ניתן לקשור למרחב או לזמן. המציאות המצוירת בסיסית ופשוטה , מגולמת  באמצעות פריטים בודדים מעולם הטבע, מפעולות מכאניות  וממעשה  אמנות ידני ועמלני- מרובה הליכים יצרניים . 
בראשית קיים הצילום באמצעותו מלקטת סופר את המראות.  ואחר הצילום  נבראים הציור והמצעים הקראמיים. אלו נגזרים ונחתכים מתוך הפורמט (הבד\החימר)  , מתחברים מחדש בהדבקה על בדים וממוסמרים על גבי הקירות בחלל התערוכה.  כמו הקרמיקה, גם הקנבס נחקר כחומר ומוצג מקופל והפוך. 
הפיל וחד הקרן חיות פלאיות. הן נשזרות בעבודות של אורן סופר אל תוך עולם הדמויות (זוג חוטבי עצים, ילדה לוליינית ואשה פרשית) מעצימות אותן אך מאבדות  את דרכן הפראית והקסומה. הביות והכיבוש שלהן בידי הילדה והאישה מעוררים השתאות  לצד כאב על העלמות אופיין הטבעי  והפנטסטי.

ליווי תערוכה :  איילת השחר כהן



יעל אורן - סופר, ציירת וסטודנטית לתואר שני בתולדות האמנות ובאוצרות באוניברסיטת חיפה \ בוגרת תואר ראשון בהצטיינות בחינוך ובאמנות, מכללת אורנים (2012-2014) \ למדה אמנות וחינוך במדרשה לאמנות, בית ברל (2005-2007 ) \ השתתפה בתערוכות קבוצתיות בשער 3 חיפה, ביריד צבע גלילי ועוד \ הציגה תערוכה זוגית- מוצק- בגלריה לאמנות ישראלית, קרית טבעון \ זכתה בפרס בחירת האוצר בתערוכת הבוגרים במכללת אורנים (2014)

יום ראשון, 28 בפברואר 2016

גידי גילעם \ רטט

פתיחה : שישי 4.3.16 בשעה 12:00 נעילה : 28.3.16


בעבודותיו החדשות, מבקש גידי גילעם לבחון את הגבולות האפשריים של ציוריו ורישומיו. 
כמי שעבד בעבר  עם חומרים תעשייתיים וצייר על גבי קירות ברחוב ובמרחבים ציבוריים אחרים, חוקר  גילעם  את שפתו הציורית המתגבשת בתוך הסטודיו הסגור , ומייצא אותה אל חללי תצוגה אחרים  ולראשונה אל חלל מוזיאלי. 
 חומרי הציור הבסיסיים (מצע הבד ומסגרות העץ למתיחת הבד) נחקרים על ידו כאובייקטים בעלי תוקף אמנותי,  ויחד עם חומרים נוספים כמו פיסות פרספקס, נייר וקרטון הם חוברים לציוריו ויוצרים מן היבריד ציורי פיסולי המתייחס לקיר , לאור ולחלל.

בציוריו של גילעם  מופיע  לאורך שנים קונטור המתאר דמות אנדרוגינית בגדלים שונים , עירומה ומכונסת, לעיתים ישובה על כסא או ניצבת בחלל  ריק. הדמות נטולת הפנים  נראית כמי שנשאבו ממנה החיים או ככזו שממתינה להתמלא בזהות חדשה. הקו המגדיר אותה הוא גם הקו שמבודד אותה מהמשטח הציורי ומהדהד אל תוך הקווים  במערך הפיסולי שנבנה מסביבה וביחס אליה.  בתערוכה הנוכחית תצא הדמות מתוך הקנבס המלבני וגבולותיה יוגדרו מחדש בדיאלוג עם החלל.   

 ליווי ואוצרות- איילת השחר כהן

סרטון מפתיחת התערוכה :


גידי גילעם יליד 1977, אמן רב תחומי הפועל בתוך הסטודיו ובמרחב הציבורי במקביל, גדל באיטליה, חי ועובד בתל אביב. בעל תואר בהיסטוריה ופילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב וכן תואר בעיצוב מבצלאל. זוכה פרס פלדהיים בעיצוב (2010). השתתף בתוכנית שהות אמן של עמותת פעילה (2012). הציג בתערוכות קבוצתיות ויחיד בארץ ובחו"ל . עבודותיו נמצאות באוספים פרטיים בארץ ובחו"ל.