צביונת \ יעל אורן-סופר

יעל אורן-סופר מציגה בחלל שישי ראשון ציורים גזורים ומודבקים  ומיצבי קרמיקה המתארים דמויות אנושיות ובעלי חיים המפעילים יחד מערכת דינאמית.  

עולם הדימויים שהאמנית יוצרת מתחיל במוכר ובנראה לעין - בתא המשפחתי המצומצם. נוכחות הדימויים בחלל  מדמה ציור מערות קדום הבנוי מפרגמנטים אשר נאספים  לסיפור חזותי שלא ניתן לקשור למרחב או לזמן. המציאות המצוירת בסיסית ופשוטה , מגולמת  באמצעות פריטים בודדים מעולם הטבע, מפעולות מכאניות  וממעשה  אמנות ידני ועמלני- מרובה הליכים יצרניים . 

בראשית קיים הצילום באמצעותו מלקטת סופר את המראות.  ואחר הצילום  נבראים הציור והמצעים הקראמיים. אלו נגזרים ונחתכים מתוך הפורמט (הבד\החימר)  , מתחברים מחדש בהדבקה על בדים וממוסמרים על גבי הקירות בחלל התערוכה.  כמו הקרמיקה, גם הקנבס נחקר כחומר ומוצג מקופל והפוך. 

הפיל וחד הקרן חיות פלאיות. הן נשזרות בעבודות של אורן סופר אל תוך עולם הדמויות (זוג חוטבי עצים, ילדה לוליינית ואשה פרשית) מעצימות אותן אך מאבדות  את דרכן הפראית והקסומה. הביות והכיבוש שלהן בידי הילדה והאישה מעוררים השתאות  לצד כאב על העלמות אופיין הטבעי  והפנטסטי.

ליווי תערוכה :  איילת השחר כהן

יעל אורן - סופר, ציירת וסטודנטית לתואר שני בתולדות האמנות ובאוצרות באוניברסיטת חיפה \ בוגרת תואר ראשון בהצטיינות בחינוך ובאמנות, מכללת אורנים (2012-2014) \ למדה אמנות וחינוך במדרשה לאמנות, בית ברל (2005-2007 ) \ השתתפה בתערוכות קבוצתיות בשער 3 חיפה, ביריד צבע גלילי ועוד \ הציגה תערוכה זוגית- מוצק- בגלריה לאמנות ישראלית, קרית טבעון \ זכתה בפרס בחירת האוצר בתערוכת הבוגרים במכללת אורנים (2014)

גידי גילעם \ רטט

פתיחה : שישי 4.3.16 בשעה 12:00 נעילה : 28.3.16

בעבודותיו החדשות, מבקש גידי גילעם לבחון את הגבולות האפשריים של ציוריו ורישומיו. 

כמי שעבד בעבר  עם חומרים תעשייתיים וצייר על גבי קירות ברחוב ובמרחבים ציבוריים אחרים, חוקר  גילעם  את שפתו הציורית המתגבשת בתוך הסטודיו הסגור , ומייצא אותה אל חללי תצוגה אחרים  ולראשונה אל חלל מוזיאלי. 

 חומרי הציור הבסיסיים (מצע הבד ומסגרות העץ למתיחת הבד) נחקרים על ידו כאובייקטים בעלי תוקף אמנותי,  ויחד עם חומרים נוספים כמו פיסות פרספקס, נייר וקרטון הם חוברים לציוריו ויוצרים מן היבריד ציורי פיסולי המתייחס לקיר , לאור ולחלל.

בציוריו של גילעם  מופיע  לאורך שנים קונטור המתאר דמות אנדרוגינית בגדלים שונים , עירומה ומכונסת, לעיתים ישובה על כסא או ניצבת בחלל  ריק. הדמות נטולת הפנים  נראית כמי שנשאבו ממנה החיים או ככזו שממתינה להתמלא בזהות חדשה. הקו המגדיר אותה הוא גם הקו שמבודד אותה מהמשטח הציורי ומהדהד אל תוך הקווים  במערך הפיסולי שנבנה מסביבה וביחס אליה.  בתערוכה הנוכחית תצא הדמות מתוך הקנבס המלבני וגבולותיה יוגדרו מחדש בדיאלוג עם החלל.   

 ליווי ואוצרות- איילת השחר כהן

סרטון מפתיחת התערוכה :

גידי גילעם יליד 1977, אמן רב תחומי הפועל בתוך הסטודיו ובמרחב הציבורי במקביל, גדל באיטליה, חי ועובד בתל אביב. בעל תואר בהיסטוריה ופילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב וכן תואר בעיצוב מבצלאל. זוכה פרס פלדהיים בעיצוב (2010). השתתף בתוכנית שהות אמן של עמותת פעילה (2012). הציג בתערוכות קבוצתיות ויחיד בארץ ובחו"ל . עבודותיו נמצאות באוספים פרטיים בארץ ובחו"ל.

הבריטיש מיוזיאום \ הילי גרינפלד

פתיחה : 05.02.2016 נעילה : 29.02.2016

שיח גלריה יתקיים בשבת 27.2 בשעה 12:00 בהשתתפות האמן אסי משולם

תערוכת היחיד של הילי גרינפלד, מזמינה את הצופה לנוע בחלל "שישי ראשון" במסלול מעגלי ובפסיעות אחידות תוך התעכבות והתבוננות בארבעים מתקנים מוארים החובקים צלמיות בדמות סרקופג. לכל צלמית מוצמד אובייקט דמוי Madeleine, אזכור לעוגייה המסורתית בצורת קונכייה, אשר טעמה עורר אצל הסופר מרסל פרוסט (בעקבות הזמן האבוד, כרך I) אושר רב וזיכרונות אבודים. 

במרכז החלל מוצב מזבח ועליו מונח אובייקט דמוי מקדש אשר מסתובב באיטיות. המעגל הפנימי בעבודת הרצפה והמעגל החיצוני של תנועת הצופה בחלל, מזכירים מעגלים נוספים הקיימים בתרבויות שונות ובטבע, ומתייחסים למרכזי אנרגיה ולמקומות קדושים. 

הצלמיות אשר מטופלות באופנים שונים מקבלות את תכונותיהן על ידי האמנית אשר רושמת עליהן סימנים, עוטפת בפיגמנטים ובגרפיט, או שאוטמת אותן בצבע ומכסה על זהותן. 

שם התערוכה שולח אל זיכרון עבר של האמנית אשר ביקרה בילדותה באגף העתיקות של 

ה- British Museum והתרוצצה בין המומיות והסרקופגים כאחוזת דיבוק. "אני לא יכולה לשים את האצבע על מה שריתק אותי שם, אבל זה היה כל כך קיצוני שבזמן שעברנו בחנות המוזיאון, הגנבתי מתחת למעילי הנפוח קלמר בצורת סרקופג״. 

גם בעבודותיה הקודמות, יצרה גרינפלד שאריות וגרסאות מלאכותיות של עצמים המשמשים לפולחן ומזמנים את הצופה למרחב כמו מאגי - טקסי. מתקני הסרקופגים בחלל "שישי ראשון" - היבריד של צלמית (פסלון קטן המשמש קמע למזל, לפריון) וסרקופג (סמל מוות, כלי קיבול לקבורת הגוף), מבקשים להתייחס אל פעולת הייצור והריבוי של מוצרי צריכה, לפולחן עממי וגם לעתיקות שנעקרו מסביבתן המקורית ומונצחות בהיכלות האמנות. 

ליווי ואוצרות-איילת השחר כהן, פברואר 2016

הילי גרינפלד, ילידת 1981, בוגרת בצלאל תואר שני (2013), ותואר ראשון (2007) בהצטיינות. קיבלה פרס לורן ומיטשל פרסר. למדה בסלייד לונדון במסגרת חילופי סטודנטים. סיימה לימודי ספרות השלמה לתואר, באוניברסיטת תל אביב (2010) והשתתפה במסלול העמיתים על מלגה של מכללת עלמא (2009).

השתתפה בסדנת אמנים על מלגה מלאה בתואר שני - 'Tropical lab ׳ של לאסאלי קולג׳ בסינגפור (2012). זכתה בתמיכת קרן רבינוביץ לתערוכה "אנגוגיה" בגלריית אלפרד (2015). קיבלה מענק מעמותת רסיסים לפרויקט שולחן הבדולח שהוצג בבית הנסן בירושלים, הציגה באקדמיה לאמנות Lasalle , סינגפור, בפרויקט לבלמה, ניו יורק, בביאנלה לאמנים צעירים, רמת השרון ועוד.

ממייסדות עמותת כורש לתרבות ואמנות בירושלים.