יום רביעי, 25 במרץ 2015

איה ציגר / עד אין די

פתיחה : 02.04.15 נעילה : 27.04.15

בתערוכת היחיד הראשונה של איה צייגר, מוזמן הצופה להלך במרחב תחום בו הקרקע אינה יציבה. 
ההליכה על פני משטחי עץ משולבים, מובילה אל מספר מוקדים בחלל אשר מכילים נוזלים במצבים שונים של תנועה וקול. 

על פני החלונות התלויים באוויר כטריפטיך, זורמים מים בתנועה מחזורית, ובבואת זרימתם מהבהבת ומשתקפת על קירות החלל. על רצפת הבטון מונחים כ-300 דליים שחורים ובתוכם מים. מסת המים הופכת למערכת מולקולרית של חורים שחורים המחוברים זה לזה. וכמו סיפור בתוך סיפור, בתוך אחד הדליים השחורים, נעה סירה קטנה במעגלים, והופכת את משטחי העץ לרציף ארוך ואת עצמה לאפיזודה שהשתבשה, לזיכרון כלוא.  

בצידו השני של החלל ניצב מבנה חלול עשוי ממשקופים ומחלונות הקשורים זה לזה ובתחתיתו קרקעית מתעתעת של מים שחורים. המים האפלים מסמנים מקום חשוך ועמוק בו משתקפת דמותו של המתבונן, בתוך מרחב מהופך של מעלה ומטה. מנגנון חשמלי משחרר מנוף היורד אל המשטח הנוזלי, נוקש בו, מזעזע אותו ויוצר אדווה על פני המים. 

על גבי אחד הקירות, מוקרן וידאו כהה וכמעט מחוק, דימוי הבא והולך, של זוג ישוב בגבו על מיטה בחדר סגור. מבטם של בני הזוג פונה אל חלון והחוצה מן החלל. בתערוכה בה מרובים החלונות, מתקיים אופק נסתר ודיאלוג בין פנים לחוץ. סצנת הזוג טעונה. דבר כמעט לא קורה בה. נוכחותה הופכת את החלל ואת כל מה שבתוכו למראה אחורית ומטאפורית לעולם שבו החושים מחודדים, ההתנהלות זהירה והסכנה אורבת. סצנת הווידאו מופיעה כאובייקט מוקטן גם מחוץ למרחב התערוכה, כעין אקספוזיציה ובמקביל אחרית דבר, פוגשת את המבקרים בכניסה לחלל ומלווה אותם בצאתם ממנו. 

איה צייגר, אמנית רב תחומית, מעצבת תפאורה, צלמת ופרפורמרית. נולדה בירושלים, 1983,

חיה ויוצרת בתל אביב. בוגרת מצטיינת של המחלקה לעיצוב תפאורה במכללת שנקר (2008), עובדת כמעצבת ארט, תפאורה ותלבושות ומתמחה בעיצוב קונספטואלי.



צילומים מההקמה :




אין תגובות:

פרסום תגובה