יום רביעי, 26 בנובמבר 2014

להתראות מילים \ רותם מנור

פתיחה : 05.12.2014    נעילה : 28.12.2014

רותם מנור מציגה בחלל שישי ראשון דימויים שראשיתם התבוננות עמוקה ואחריתם שיבוש ואי תקינות. השיבוש בעבודותיה מתחיל כ-  Ready Made  של באג זמני במצלמה,  וממשיך כציור נוף שביטל את קו האופק והפך לאנכי או כקיר צבוע שהוא גם מרחב פיסולי ובו בזמן  פיסת שמיים. 

מנור חשה אי נחת משטיחותו  המגבילה של מדיום הציור, ולכן פולש הציור שלה אל תוך החלל, מהדהד את עצמו דרך מדיומים נוספים ומשאיר סימנים של היפוך. השיבוש וההיפוך ממסכים את המציאות, מערערים עליה, ובמקביל מייצרים קודים חדשים להתבוננות בה. צילומי נופים מתורגמים לחומר ולטקסטורה ,  מתרחקים מן המקום הממשי בו צולמו אך טעונים בו.  חתיכות של שמיים שצולמו במצלמת טלפון במהלך היממה, הופכות לריבועי צבע. 

עבודותיה של מנור כמו דוגמות את החומר ממנו עשוי העולם ומגדירות אותו כמרחב להמלט אליו. אוצרות הטבע - מחצבים, אבנים, קווי אופק, מים ושמיים , מוכנסים אל תוך החלל ויוצרים תפנימים תנועתיים ומוקטנים של עצמם , מאורגנים בסדר חדש. 

על אחד הקירות בחלל משורטטים פסים כתרשים ססמוגרפי, כמו באימון של כתיבה תמה, בניסיון ליצור קו אופק "נכון" ומאוזן בתוך פני השטח המפרידים בין אדמה לשמיים. בפעולת הציור האופקית נוצרות נזילות שמנכיחות את המתח בין חומר לרוח הדברים ונקשרות גם לכוח הכבידה הפועל באזורים נוספים בחלל. 

"להתראות מילים",  הוא משפט פרידה משפה ומסמלי תרבות והזמנה לשיח אחר .

------------------------------------------

רותם מנור, נולדה ב- 1984 בחיפה, חיה ויוצרת בתל אביב. 
אמנית רב תחומית, עוסקת במיצב, צילום וציור. 
בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל 2011.
לומדת בתכנית התואר השני באמנות, MFA, באוניברסיטת חיפה.
לצד העשייה האמנותית, עוסקת ברסטורציה של ציורי קיר מראשית המאה ה-20  
במסגרת סטודיו תכלת. 

תודות: שי פרקש, אלי שאלתיאל, טניה סמירנובה, קטורה מנור, בן בוכנבכר, יערה עוזרי, איל זקין,   
אבא ואמא היקרים

--------------------------------------------------

בראשית היה קו אופק
היו למעשה אינסוף קווים של אופק
ולא היה אדם כלל.

דבר אינו יחסי
מה שקיים ישנו
ואין לו שם כלל.

להתראות מילים!
בראשית היה העולם
ורק לאחר מכן נבראתן.

מעכשיו אני מדברת
רק
עם קווי אופק

רותם מנור

אין תגובות:

פרסום תגובה